מה בין תשליך להארכת הנשימה

מה בין תשליך להארכת הנשיפה

במערכת העצבים האוטונומית שלנו פועלות שתי מערכות עיקריות, שכל הזמן נמצאות בדיאלוג משתנה זו עם זו.

המערכת הסימפתטית – מופעלת במצבי איום, לחץ או דריכות ואחראית לתגובה המיידית של "הילחם או ברח". כשהיא מופעלת היא: ✅ מגבירה קצב לב ונשימה ✅ מכווצת כלי דם ✅ מפעילה שרירים ✅ מעכבת עיכול ותהליכי ריפוי
מטרתה – לשרוד כאן ועכשיו.

 המערכת הפרא-סימפתטית – מופעלת כשיש תחושת ביטחון, שקט וקרקוע ואחראית לתגובה של "נח,  עכל, רפא". כשהיא מופעלת היא: ✅ מאטה דופק ✅ מאטה נשימה ✅ מפעילה עיכול, מערכת חיסון, ריפוי והתחדשות ✅ תומכת בשינה עמוקה וברווחה כללית
מטרתה: ריפוי, עיכול והתחדשות 

ומה הקשר לנשיפה?
הנשיפה היא הפעולה הטבעית שמעוררת את המערכת הפרא-סימפתטית.
כשאנחנו מאריכים את הנשיפה – אפילו באופן עדין – הגוף מפרש זאת כסימן של ביטחון. התוצאה: הרפייה

כשאנחנו נושפים אנחנו מרוקנים פחמן דו חמצני כדי שנוכל להכניס חמצן חדש וליצור התחדשות בתאים בכל נשימה. אבל אנחנו לא רק משחררים אוויר – אנחנו משחררים החזקה. משהו בפנים מרפה ומוותר על הישן שכבר לא משרת אותנו. מתוך הריקות נולדת האפשרות להתחדש.
זוהי בדיוק מהות טקס התשליך אותו אנחנו מבצעים ביום הראשון של השנה החדשה.

נשיפה ארוכה ואיטית מעוררת את המערכת לתהליכי ריפוי והתחדשות. ככל שנסכים לרוקן יותר, כך נאפשר לעצמנו להכניס יותר חדש