לזהות איפה אני

מכירים את זה שאתם פותחים את ה waze, מכניסים את היעד, אבל בגלל שהוא לא מזהה איפה אתם נמצאים הוא לא יכול ליצור את המסלול? והוא רק מסתובב במעגלים ומחפש? אז ככה גם בתנועה עם הגוף!
רגע לפני שאנחנו מתחילים לנוע – כדאי לזהות איפה אנחנו נמצאים כרגע
 ויכול מאוד להיות שגם אם היעד יהיה תמיד זהה, בכל יום נתחיל במקום קצת אחר והמסלול ישתנה בהתאם
"קחו כמה רגעים להניח את הגוף על המזרון ולהתבונן בכל מה שנוכח בכם כרגע…"
זו ההזמנה שלי בתחילתו של כל תרגול יוגה.
אני מאמינה שטיפוח החלק הצופה בתודעה שלנו הוא הבסיס לעבודת המודעות.
היכולת לקחת מרחק מהחוויה, ליצור רווח המאפשר לעבור מהזדהות לזיהוי.
לזהות מה השתנה בי, מה נוכח בי –  בתחושות הגוף, בנשימה, ברגשות, במחשבות…
מהי נקודת ההתחלה שלי כרגע
לתת מקום לכל מה שצף ועולה – מבלי לנסות להדחיק, להתעלם או להעצים.
גם אם זה לא סקסי, לא מקובל, כואב, מביך
מבלי להביע דעה וביקורת. מבלי להזדהות עם הסיפור…
ואיך אני יודעת שאני בהזדהות?
כשהחלק הצופה מזהה שאני עסוקה כרגע בלספר סיפור (היא אמרה לי… זה קרה ככה… הייתי צריכה להגיד…)
תרגול בהתבוננות יוצר תשתית חדשה. כזו המאפשרת פרספקטיבה, מבט על וראיית ההקשר הכולל.
זוהי תשתית להקשבה ממקום חדש, תבוני וגבוה.
והחלק התבוני שבי יכול לשים גבול לשאר החלקים, או לחבק אותם ולהכיל 
או כל בחירה אחרת, שנעשית מתוך מודעות להשלכות ולתוצאות של מה שמתרחש…
זוהי תשתית לנוכחות ערה ומודעת 🙂
וכשאנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים, אפשר להישיר מבט אל היעד
ומסלולי ההגעה הם רבים ומגוונים, קשת של אפשרויות
אין אמת אחת – תמיד יהיו הרבה דרכים
הפתיעו את עצמכם
אפשרו לעצמכם לבחור בדרך פחות מוכרת
טפחו את הסקרנות והחקירה 
עכשיו אפשר להתחיל לנוע…