מעברים

מעברים

אנחנו בתקופת מעבר.
עם סיום המלחמה הסתיים לו פרק. נכון, לא ממש. אבל כן מורגשת סיומה של תקופה
ונדרש רגע לשהות במעבר, לארגן מחדש את התנועה, את הכיוון והכוונה…
והאמת היא שאנחנו כל הזמן במעברים -קטנים ויומיומיים וגם גדולים ודרמטיים.

בסוף כל שאיפה יש רגע.
ובסוף כל נשיפה – עוד רגע.
שברירי שנייה של שקט בין תנועה לתנועה, בין כניסה ליציאה.

רוב הזמן אנחנו לא שמים לב אליהם – כי הם לא “עשייה”.
אבל דווקא הרגעים האלו – המעברים – מחזיקים איזשהו מרחב של שינוי.

💫 כמו זריחה או שקיעה – גם הם לא יום ולא לילה, אלא רגעים קסומים של מעבר.
💫 כמו במעבר דירה – לא הכל הולך איתנו הלאה. משהו נשאר מאחור, משהו חדש מתחיל.

הנשימה מזכירה לנו שמחזוריות היא חלק מהחיים.
שבכל רגע יש סיום והתחלה. שהנשיפה מרוקנת – כדי שהשאיפה תוכל למלא.
שיש מקום לשחרר, להרפות, להשיל… כדי להתחדש.

ככל שנלמד לשהות במעברים –
בין יום ללילה, בין קיץ לסתיו, בין מחשבה לפעולה –
כך נוכל לפגוש את עצמנו במלוא הנוכחות גם ברגעים הלא ברורים.

ההזמנה שלנו היום תהיה לקחת רגע ולהתבונן במעברים – בקצה השאיפה ובקצה הנשיפה.
מה קורה שם? מה מתאפשר כשאנחנו לא רק "נושמים", אלא גם נותנים מקום לרווח שבין?
וגם לשהות במעברי היומיום כמו המעבר מהאוטו הביתה
מעבר מהכובע המקצועי לכובע שבו אני הורה
מעבר כמו בין ערות לשינה
פשוט לשהות שם רגע ולתת תשומת לב למה קורה אצלי בפנים.

מצרפות תרגול של נשימת קופסה בקצב 4 – נשימה שנותנת מקום לרווחים, לעצירה ושהייה בהם. זו נשימה מווסתת, מחזירה נוכחות וגם מחזירה שליטה ומיקוד. מציעות להתנסות ולראות איך היא משפיעה עליכם.

נשימת קופסה (Box Breathing):
החלוקה בנשימה היא ל- 4 חלקים שווים במשכם (כמו ריבוע): שאיפה, החזקת אויר, נשיפה, החזקה בלי אויר.